מלמעלה למטה או למטה למעלה

כאשר מערכת העצבים שלנו מרוגשת יש שתי דרכים מרכזיות להרגיע אותה – מלמעלה למטה ולמטה למעלה.

מלמעלה למטה (top down) משמעו שאנחנו מרגיעים דרך המוח את הגוף. למשל, ניתן להזכיר לעצמנו שאנחנו בטוחים ומוגנים, לומר לעצמנו מילות עידוד וחמלה או לשבת למדיטציה ולהתבונן דרך המוח עם מודעות במתרחש בגוף כאן ועכשיו. בכאב כרוני נוסיפלסטי אנחנו משתמשים במדיטציית מעקב סומטי להתבונן בתחושות בצורה סקרנית, וכך מפחיתים תחושת סכנה ובסופו של דבר מפחיתים כאב

מלמטה למעלה (bottom up) משמעו שאנחנו מרגיעים דרך הגוף את המוח. המוח מקבל כ-12 מיליון אותות מהגוף ומהסביבה מדי שניה, וצריך להחליט מה מבין האותות הוא חשוב. המוח הוא זה שמייצר את החוויה שלנו, וזו נסמכת על פרשנותו לאותם אותות. על פי הפרשנות שלו, הוא שולח לנו כאב, רגשות ופלטים אחרים כדי שנשרוד בעולם. כאשר אנחנו מגיבים לכאב בכיווץ, למשל, אנחנו מסמנים למוח שהכאב שהוא שלח היה מדויק. אם לעומת זאת, בזמן אותו כאב, ננשום עמוק וננשוף ארוך – המוח יכול לעבד את הקלט הזה כסימן למוגנות (safety) וכך לשקול מחדש את פלט הכאב בהמשך.

בעבודה עם כאב כרוני נוסיפלסטי נרצה לשלב בין שתי הגישות. נרצה להזכיר לעצמנו שהכאב אינו תוצאה של סכנה. מצד שני, נרצה להניע את האיזור הכואב (ואת הגוף בכלל) או לשלב נשימה, קול ותרגילים אחרים כדי להדגים למוח שאין סכנה.

המונחים הללו תקפים גם לדרך בה מערכות לומדות ומשתנות. מורי ורבי ד"ר סיימון וולפסון אמר לי פעם שאם אני רוצה לשנות את המערכת אוכל לעשות זאת או דרך המטופלים (מלמטה למעלה) או דרך המנהלים (מלמעלה למטה).

במשך שנים עבדתי בכיוון הראשון, כלומר ניסיתי להעביר את הבשורה על כאב נוסיפלסטי (נוירופלסטי) דרך עבודה עם מטופלים. העברתי הרצאות לקהל הרחב, התראיינתי בפודקסטים וטיפלתי במאות אנשים שסבלו מכאב כרוני, והעברתי את הידע מפה לאוזן. אני עדיין עושה זאת. כאשר מי שסובל מכאב כרוני יבוא לרופא שלו וישאל אם מדובר בכאב נוסיפלסטי – אדע שעשיתי את שלי. אולי אז הרופאים יתעניינו יותר מהו כאב נוסיפלסטי וכיצד מחלימים ממנו.

.

הרצאה בפאב בגבעת עדה ("מלמטה למעלה"), יוני 2026

לאחרונה השינוי מתרחש גם בכיוון ההפוך. פתאום יש דרישה לידע גם מצד המערכת. זה התחיל מכך שהצעתי לפתוח קורס במסגרת לימודי ההמשך של הטכניון למקצועות רפואיים ופארא-רפואיים ונעניתי בהתלהבות רבה. הקורס נפתח ב-2025 בשיתוף עם ד"ר סיימון וולפסון וסער שירן ובינתיים כבר הובלנו שני מחזורים עם 45 בוגרים. לקורס בחיפה הגיעו מטפלים מירושלים ולקורס בתל אביב הגיעו מטפלים מהגליל ומעמק יזרעאל. זה הבהיר לי כי הביקוש לידע קיים. בקורסים השתתפו גם מטפלים ומטפלות בכירים וותיקים, מובילים בתחומם, חלקם פעילים במשרד הבריאות. אם בסיס הידע יכול להשתנות אצליהם – אולי גם המערכת תחתיהם ומעליהם תהיה מוכנה להשתנות.

החידוש בחודשים האחרונים הוא שבמקום להציע את מרכולתי החוצה לאנשי מקצוע, הם אלה שפונים אליי. זה התחיל בהרצאה לריפוי בעיסוק בשירותי בריאות כללית. לפני כשבוע סיימתי להעביר מיני-קורס של 4 מפגשים בפיזיותרפיה "שערי צדק". היה מעניין ובהחלט שווה את הנסיעה. לשמחתי, יש עוד פניות ללמד את הנושא בבתי חולים אחרים ובקופות חולים. השינוי מתחולל.

אני שואף להגיע בסוף גם למכתיבי מדיניות הבריאות. לא יתכן בעיני שרוב רובה של ההתמחות הרפואית בכאב עוסקת בתרופות ובפרודצדורות יקרות, אך אין בה נגיעה בנפש ובחיווט המוח. קשה להבין איך בלימודי פיזיותרפיה, למשל, אין הכשרה שנוגעת לשיח רגשי בחדר הטיפולים. הכשרה כיצד להיות קשוב ואמפטי עם אדם כאוב בזמן כאב יכולה להיות יותר משמעותית מעוד זריקה או תרגיל מתיחה. יש לנו עוד דרך ארוכה לפנינו.

סוף מיני-קורס פיזיותרפיה במרכז הרפואי שערי צדק, נובמבר 2026 (ותודה לד"ר ורד הובר-מחלין)